Photo Credit: Prayerbook according to the Yemenite rite (1665), The David Simonsen Manuscripts, The Royal Library - National Library of Denmark and Copenhagen University Library Link to manuscript

שאלת ייחודו ומקורותיו של נוסח התפילה של התימנים לאור השפעות מחוץ

הקדמה

בסוף ימי הבית השני, בגלל סיבות פוליטיות, מלחמות ושמד בארץ ישראל, בית הדין הגדול נחלש וכבר לא יכל להכריע בכל התחומים בהלכה ובמנהג. ידוע לנו על "רצועה של כותים" שהיתה מפסקת בין ארץ יהודה והגליל (מסכת חגיגה כה.) הרמב"ם מסביר[1] שהיתה הדרך בין הגליל ויהודה סגורה בזמן חיבור המשנה. בנוסף, אחרי חרבן הבית, יהדות בבל התעצמה גם במובן הרוחני, ויצרה לה מרכזי תורה משלה. בעקבות כך, במשך הזמן נוצרו מנהגים ונוסחאות תפילה שונים בגליל, ביהודה, בבבל, ועוד.

אפשר לזהות שינויי גרסאות בתפילה כבר בתקופת המשנה והתלמוד. באותה התקופה התפילה הייתה בעל פה ועדיין לא הועלתה על הכתב. כפי שכתב הרמב"ם בפירושו למשנה (מנחות ד,א) – “…כשם שלא קבע (רבי יהודה הנשיא) סדר התפילה כלומר נוסחה וסדר מנוי שליח ציבור מחמת פרסומו של הדבר, לפי שלא חבר סידור אלא חיבר ספר דינים". ולמרות שידעו את התפילה טוב בע"פ, עדיין היעדר נוסח כתוב סייע ליצירתן של גרסאות ותבניות תפילה נבדלות.

יתירה על זאת, הייתה גם מגמה מפורשת שלא יעשה האדם את תפילתו קבע(קבוע), אלא יש לחדש בה דבר בכל פעם[2]. למרות שרואים בתלמוד שהיו הכרעות לגבי ברכות ותפילות מסוימות ונוסחותם, הרבה מאוד דברים לא באו לידי הכרעה והושארו כפי שהם וכל מקום המשיך לנהוג כמנהג מקומו[3]. בתקופת הגאונים היו כבר מספר סידורי תפילה כתובים. המפורסמים שביניהם: סדר רב עמרם גאון וסידור רב סעדיה גאון. ידוע לנו גם על סידור רבי ישראל בן רבי שמואל בן חפני, סידור רב צמח בן פלטוי, וסדר מאה ברכות של רב נטרונאי גאון. כמו כן ידוע לנו שהרי"ף חיבר מחזור ליום כיפור. בכל דור היו מחכמי ישראל שבדקו פרטים בנוסח התפילה של מקומם, ולעתים שינו ותיקנו אותם, אם מטעמים של הלכה, אמונה, או דקדוק.

אם נשווה את כמות הנוסחים של פעם לשל היום, למרבה הפלא נראה שרבים היו בעבר מאשר היום. היום בעיקר קיימים ארבעה נוסחים מרכזיים: נוסח הספרדים/עדות המזרח, נוסח ספרד, נוסח אשכנז, נוסח תימן, וגם נוסח איטליה. בעבר היה גם נוסח ארץ ישראל, נוסח רומניא, נוסח צרפת העתיק, נוסח אפ"מ (צפון איטליה), נוסחי פרובנס (נוסח אויניון, קרפנטרא, מונפלייה), נוסח ברצלונה, נוסח אראגון, נוסח אלג'יר, נוסח "אורן"(והראן) שבאלג'יר, נוסח תוניס, נוסח לוב, נוסח מצרים, נוסח חלב, נוסח בבל, ועוד.[4]

כל זה מראה עד כמה נוסח התפילה פעם לא היה דבר אחיד. כל נוסח שונה מחברו אם במקצת אם בהרבה. אבל לכולם יש מסגרת תפילה אחידה, שהיא ה"מטבע שטבעו חכמים", כלומר השלד של התפילה. לאורך הדורות, קהילות הושפעו אחת מהשנייה ונוצר נוסח חדש. אחרי גירוש ספרד, אפשר כבר לזהות התרכזות של נוסחי התפילה למספר זרמים מרכזיים, וזאת מפני שהיהודים בספרד התפזרו להרבה ארצות ונוסחם השפיע על היהודים במקומות שאליהם הגיעו. אותו דבר קרה בסופו של דבר בארצות אשכנז. ככל שהתחזק הקשר בין יהודים בארצות שונות, נוסחי התפילה הושפעו אחד מהשני, אם בגוף התפילה עצמה, או בפיוטים שהתפשטו מהר בכל הקהילות בגלל טיבם ולשונם. כמו כן, במאה ה-15, נוסחי התפילה התחילו להיות קבועים יותר בגלל המצאת הדפוס.

מקורו של נוסח התפילה של יהודי תימן

ישנם הטוענים שהנוסח התימני הוא הנוסח המדוייק ביותר שהתפללו בו מקדמת דנא, ושהרמב"ם, כשחיבר את מפעלו האדיר המשנה תורה, אימץ את נוסח התפילה של התימנים והכניסו למשנה תורה ביודעו שהוא הכי מדוייק. רצוני לברר במאמר זה האם יש לטענה זו יסוד או לא, אך לפני כן נקדים ונעיין בחלק ממקורותיו של הסידור התימני שיש לפנינו כיום. הרשימה להלן באה להציג את מקורותיהם של קטעי תפילה שונים בתכלאל[5] התימני, ולהראות שמה שמכנים היום נוסח "תימן", למעשה גם הושפע (כשאר הנוסחים) לאורך כל הדורות מנוסחי תפילה ופיוטים מארצות שונות.

תפילות ימות השנה

"יהי רצון..לטהר מערכי רעיוני..ותציבני לעמוד לפניך לעולם.” –  (מתוך וידויו של רבי יהודה הלוי)[6]

"המהולל" –  (רבי יהודה הלוי – לדעת מהרי”ץ[7])

"עושה שלום במרומיו"(אחרי תפילת י"ח) –  (מופיע בסידור רב עמרם גאון אבל לא ברס"ג ולא ברמב"ם)

אחרי נפילת אפיים, "אבינו מלכנו אבינו אתה" – (מהרי"ץ כותב שנהגו לומר קטע זה בהשפעת סידורי הדפוס)

תפילת עלינו לשבח בסוף כל תפילה: – (מהרי"ץ כותב ש"קבלנו שיש לומר שבח זה ואין לבטלו בשום אופן", אך ר' יוסף קאפח כותב, "בנוס' מהריב"ש וכל כ"י העתיקים לא נמצא לומר אחר התפלה לא ברכו ולא תפלת עלינו" (ר' יוסף קאפח, סידור שיח ירושלים, עמ' סח))

שבת:

ברכת יוצר אור של שבת[8]

"אל אדון על כל המעשים" – (פיוט ארץ ישראלי קדום מהמאה ה2-4 – מחברו לא ידוע)

סדר קבלת שבת – (תורת האריז"ל והקבלה )

"אל נא קרב תשועת מצפיך…” –  (תורת הסוד – הרש"ש, ר' מרדכי שרעבי)

פסוקי "ישקני מנשיקות פיהו" –  (תורת הסוד)

פורים

תיקון פורים – "מי כמוך ואין כמוך" –  (רבי יהודה הלוי)

מועדים

מזמורי החגים(לפני ערבית) – (לפי מחזור מהרי"ו (הרב ונה), נקלטו מסידורי ספרד.)

סליחות וראש השנה

סליחות חודש אלול – (יהודה רצהבי כותב[10] שבתקופה הקדומה שימש סדר הסליחות של יום הכיפורים גם ללילי האשמורות באלול, עד שהתימנים קבלו עליהם את סליחות הספרדים לאלול.)

"ישן אל תרדם" – (ריה”ל)

"אחות קטנה" – (אברהם חזן)

"עת שערי רחמים" – (יהודה עבאס)

"שופט כל הארץ" – (רשב"ג)

יום הכיפורים

"כל נדרי" – (מהרי"ץ כותב שהתימנים הנהיגו לומר כל נדרי ע"פ רס"ג, “שגם רס"ג חשוב מארי דאתרין.”)

"לך אלי תשוקתי" – (ראב”ע)

פיוט "כתר מלכות" – (רשב"ג)

"שמע קולי אשר אשמע בקולות" – (רב האיי גאון)

"יראים שלחוני" – (רבי ששון הלוי)

"סדר העבודה" – (במחזורי תימן הקדמונים), לדעת ר' עמרם קורח[11] חיברו רבי אברהם בן עזרא)

סוכות

הושענות – (רס"ג ויוסף בן אביתר)

"אצולה לפנים בכסא ערבות" – (ראב"ע)

 

מי אימץ ממי את עיקר הנוסח?

דעתו של הרב יוסף קאפח ז"ל

הרב יוסף קאפח ז"ל טוען שהרמב"ם קיבל את נוסח התפילה מהתימנים ביודעו שהוא הנוסח הכי מדויק. הוא סובר לדוגמא שהרמב"ם בפירושו למשנה ובמשנה תורה עצמו (בהלכות) כתב לפעמים כפי שיגרת לשונו, ואז חזר ותיקן בחלק 'נוסח התפילה' כמו נוסח תימן. לפנינו ראיותיו:

  • הרמב"ם בפירוש המשנה כותב "ברך עלינו[12]", ובנוסח התפילה בחיבורו כותב "ברכנו" כמו בסידורי תימן.
  • בפיהמ"ש הוא כותב “בורא נפשות…חיי העולמים[13]", ובנוסח התפילה בחיבורו כותב "…חי העולמים", וכן במורה הנבוכים ובסידורי תימן.
  • בפיהמ"ש הוא כותב “ועל ציון משכן כבודך, ועל הארץ הטהורה[14]...”, ובנוסח התפילה כותב כמו בסידורי תימן, "ועל ציון משכן כבודך, והעלנו לתוכה…"
  • מה שהרמב"ם כותב בפיהמ"ש[15] לגבי סדר הענייה אחרי קריאת ההלל , שונה ממה שהוא כותב במשנה תורה[16] שמתאים לסדר שמקובל בתימן.
  • בפיהמ"ש הרמב"ם (בכתב ידו של המשנה[17]) גורס "אלו דברים שאין להם שיעור…ותלמוד תורה.” ובנוסח התפילה כשמזכיר את המשנה הזאת אינו גורס "ותלמוד תורה" , כמו בנוסח תימן.
  • בתשובותיו[18] כותב שכל השנה אומר "בא"י אוהב צדקה ומשפט" ובעשי"ת "מלך אוהב צדקה ומשפט. ובחיבורו[19] בעשי"ת "המלך המשפט".
  • בתשובותיו[20], בברכה אחרי ברית המילה הוא כותב "צוה כצוית לקדושים" ובחיבורו[21] כותב "צוה בצואת קדושים", כמו נוסח תימן.
  • בהלכות מתנות עניים(י', ג') הרמב"ם הזכיר את המשפט, “שועת עניים אתה תשמע" שמופיע ב"נשמת כל חי" של הספרדים, ובנוסח התפילה (בחיבורו) ב"נשמת כל חי" אין את המילים הללו, כמו בנוסח תימן.
  • הרמב"ם בסוף נוסח התפילה כותב שנהגו העם לומר בכל תפילות המוספים את פסוקי הקרבנות ואם לא אמר אותם "שוב אינו צריך". ובתוך הנוסח של מוספי המועדים אינו מזכיר את פסוקי הקרבנות, כמנהג תימן.

שאר ראיותיו של הרב קאפח נראה בהמשך דברינו, אבל לעת עתה נתבונן בראיות אלו, ונראה שיש בהם דוחק עצום מכמה סיבות:

א) הרבה פעמים ראינו שהרמב"ם חזר בו ממה שכתב בפירוש המשניות. (וגם ראינו שלפעמים הרמב"ם חזר בו מחיבורו וכתב אחרת בתשובותיו)

ב) לגבי הראיה מפסוקי הקרבנות במוסף כותב רס"ג "רבים מחברינו לא אומרים כלל פסוקים במוסף כי חוששים מן הטעות בפסוקים, והם אומרים "על ידי משה עבדך", וזה מספיק בודאי, אבל אם מישהו למד פסוקי כל חג וחג בעל פה בלי להחליף, אמירתם בזהירות עדיפה מהשמטתם"[22]

וכן האבודרהם כותב – “וכתב ר"ת שצריך להזכיר קרבנות המוספין בכל תפלה של מוסף שהם במקום הקרבת המוספין ואין יוצאין במה שאומר כמו שכתבת עלינו בתורתך וכו' אבל שאר המפרשים פירשו שיוצא ידי המוספין במה שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך וכו'. וכן נוהגין בספרד שאין אומרין פסוקי הקרבנות אלא בשבת ובראש חדש שהם רגילין בהם ולא יבואו לטעות אבל בשאר מועדים שאינם רגילין בהם ויבאו לטעות אין מזכירין אותם[23]

אפשר לומר שהרמב"ם לא הזכיר את הפסוקים של המוספים מהטעם הזה ורק אמר, “נהגו העם בכל תפלות המוספין…מזכיר קרבנות אותו היום…ואם לא הזכיר..שוב אינו צריך.” ואין כאן מקום לטעון שהרמב"ם העתיק את הנוסח של התימנים.

אם אכן הרמב"ם קיבל מהתימנים את הנוסח של התפילה כפי שסובר הרב קאפח, איך נסביר את כל ההבדלים שבין הנוסח המקורי של סדר התפילה ברמב"ם ובין התכלאלים הקדומים של התימנים?

רמב"ם  – משנה תורה – סדר התפילה(מהד' הר' קאפח זצ"ל – ע"פ כ"י תימניים) תכלאלים תימניים עתיקים(מהד' הר' קאפח זצ"ל – "שיח ירושלים")
ברוך שאמר:"ברוך גוזר ומקיים ברוך מרחם על הארץ". ברוך שאמר:"ברוך גוזר ומקיים ברוך מושיע ומרחם ברוך מרחם על הארץ"
"נשבחך נפארך נרוממך נמליכך" לא אומרים "נרוממך"
"וקורא השירה עד סופה כמנהג המקום" מוסיפים "ותקח מרים-ה' רפאך"
ישתבח:"כי לך נאה ה' אלוקינו שיר ושבח הלל וזמרה ברכות והודיות גדולה תהלה ותפארת עוז מלכות וממשלה נצח וגבורה מעתה ועד עולם" ישתבח:"כי לך נאה ה' אלוקינו שיר ושבח הלל וזמרה ברכות והודאות נצח וגבורה גדולה תהלה ותפארת עוז ומלכות וממשלה מעתה ועד עולם"
נשמת כל חי:"ומחליים רעים רבים דיליתנו" נשמת כל חי:"ומחליים רעים רבים דיליתנו מלכנו"
"עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך" "עזרונו רחמיך ה' אלוקינו ולא עזבונו חסדיך"
"ועם אבותינו מלפנים ועד הנה ממצרים גאלתנו" "ועם אבותינו מלפנים ממצרים גאלתנו"
"אשר שמת בפינו" "אשר שמת בתוך פינו"
"הן הן יודו ויברכו את שמך" "הן הן יודו לך ויברכו את שמך"
"על כל דברי זמירות שירות תושבחות" "על כל דברי שירות זמירות תשבחות"
יוצר אור:"הם יפארוך סלה" יוצר אור:"המה יפארוך סלה"
אהבת עולם:"ומלוך עלינו מהרה אתה לבדך" אהבת עולם:"ומלוך עלינו אתה לבדך"
אמת ויציב:"ועל כל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך על הראשונים…” אמת ויציב:ליתא "ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך"
"וגואל אבותינו" "וגאל את אבותינו"
"ישמע מצותיך" "ישמע אל מצותיך"
"שפלים עדי מרום" "שפלים עד מרום"
ערבית:"אהבת עולם ישראל עמך אהבת" ערבית:"אהבת עולם עמך ישראל אהבת"
"כי היא עטרת ראשינו" "כי היא עטרת ראשינו ותפארתינו"
"וענו כולם בשמחה רבה ואמרו…” "וענו שירה בשמחה רבה אמרו כולם…”
"והעמידנו לחיים ולשלום" "והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום"
שמונה עשרה:"כל המינים כרגע יאבדו" שמונה עשרה:"כל המינים והמוסרים כרגע יאבדו"
"וקבל ברחמים ורצון את תפילתינו" "וקבל ברחמים וברצון את תפילתינו"
"שומע תפלה" "שומע התפלה"
"לדביר ביתך" "אל דביר ביתך"
"ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון" "ותפלתם מהרה תקבל ברצון"
"לפליטה לטובה לחן לחסד ולרחמים" "לפליטה לטובה לברכה לחן לחסד ולרחמים"
"לרחם בו ולהושיענו"(מקום אחר: “בו עלינו") "לרחם בו עלינו ולהושיענו"
"ושמחנו בו שמחה שלימה" "ושמחנו בו שמחה שלימה כי אל מלך רחום וחנון אתה"
"עננו ה' אלוקינו עננו" "עננו ה' עננו"(ביחיד) "עננו ה' אלוקינו עננו"(ש”ץ)
"טרם נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע" "טרם נקרא ואתה תענה טרם נדבר ואתה תשמע"
"כי אתה ה' באש יסדתה" "כי אתה ה' באש הצתה"
"לא תמו חסדיך" "לא יתמו חסדיך"
קדושה:"כבודו וגדלו" קדושה:"כבודו והודו"
"מלא עולם ומשרתיו" "מלא העולם כולו ומשרתיו"
"שואלים איה…” "שואלים זה לזה איה…”
"תופיע ותמלוך" "תופיע ותתנשא ותמלוך"
"ותמלוך מלכינו עלינו כי מחכים…” "ותמלוך עלינו כי מחכים…”
"בציון בחיינו" "בציון בקרוב בחיינו"
"דוד משיח צדקך" (נ"א "דוד עבדך…") "דוד עבדך משיח צדקך"
"ושבחך אלוקינו" "ושבחך ה' אלוקינו"
קדיש:"ויצמח פורקניה, ויבע משיחיה, ויפרוק עמיה" קדיש:"ויצמח פורקניה, ויקרב משיחיה, ויפרוק עמיה"
"ועל תלמידי תלמידהון" "ועל כל תלמידי תלמידהון"
"בכל אתר ואתר יהי להון ולכון חינא"(כך מופיע גם בתכלאל מהרי”ו) "בכל אתר ואתר יהי להון ולנא ולכון חינא"
"ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון די בשמיא"(כך מופיע גם בתכלאל מהרי”ו) "ורחמי מן קדם אבונא דבשמיא"
"ופורקנא עליכון" "ופורקנא ורוחא וחנא וחסדא ורחמי עליכון"
"ועל כל קהלהון דישראל ואמרו אמן" "ועל כל קהלהון דכל בית ישראל לחיים ולשלום ואמרו אמן"
"עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום על כל ישראל"(כך מופיע גם בתכלאל מהרי”ו) "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וחסדיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב אמן ואמן"
מוסף דשבת:"לבית ישראל נתתו" מוסף דשבת:"לבית ישראל עמך נתתו"
ראש חודש:"ונתרחק מעל אדמתנו. יהי רצון…” ראש חודש:"ונתרחק מעל אדמתנו ואין אנו יכולים לעשות לפניך את קרבנות חובתינו. יהי רצון…”
"כילית מלאכתך ביום השביעי" "כילית מעשיך ביום השביעי"
מוסף דשבת וראש חודש:"יום המנוח יום ראש החודש הזה" מוסף דשבת וראש חודש:"יום המנוח הזה יום ראש החודש הזה"
"את ראש החודש הזה לטובה" "את ראש החודש הזה לטובה ולברכה"
מועדים:"ושם נעלה ונראה לפניך" מועדים:"ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך"
עשי"ת:"וכתוב לחיים כל בני בריתך" עשי"ת:"וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך"
ליתא   ——->  "ובכן יתקדש שמך ה' אלוקינו על ישראל עמך"(פסוק ראשון של התוספת בעשי"ת בהמלך הקדוש)
ראש השנה:"אנו משתחוים" ראש השנה:"ואנחנו משתחוים"
"ובתורתך ה' כתוב לאמר"(מלכויות) "ובתורתך ה' אלוקינו כתוב לאמר"(מלכויות)
"להפקד בו כל רוח ונפש"(זכרונות) "להפקד כל רוח ונפש"(זכרונות)
יום הכיפורים:"שנאמר לפניך צדיקים אנחנו…” יום הכיפורים:"לומר לפניך צדיקים אנחנו…”
"יהי רצון מלפניך ה' אלקי שלא אחטא" "יהי רצון מלפניך שלא אחטא"
"כי כל מעשנו תוהו" "כי רוב מעשנו תוהו"
וידוי של נעילה:"וסלח כגודל חסדך. יהיו לרצון אמרי פי…” וידוי של נעילה:"וסלח כגודל חסדך. אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי…אבל לא ע"י יסורין. יהיו לרצון אמרי פי…”
ברכת המזון:"בטוב בחסד וברחמים" ברכת המזון:"בטוב בחן בחסד וברחמים"
"כי הוא זן ומפרנס לכל" "כי הוא זן ומזין ומפרנס לכל"
"ונברך מלכינו" "ונברכך מלכינו"
"רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך" "רחם ה' אלוקינו עלינו על ישראל עמך"
"ובנה את ירושלים בקרוב כאשר דברת" "ובנה את ירושלים עירך כאשר דברת"
"שבכל יום הוא…” "שבכל יום ויום הוא…”
ברכות ההפטרה:"נאמן אתה הוא אלוקינו" ברכות ההפטרה:"נאמן אתה הוא ה' אלוקינו"
"לעגומת נפש תנקום נקם במהרה בימינו" "לעגומת נפש תנקום נקם מהרה בימינו"
"לקדושה לכבוד ולתפארת" "לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת"
 

 

עתה נתבונן בעוד ראיות שהביא הרב קאפח לביסוס טענתו:

1) מהרי"ץ כותב – “…וזה מנהג קדמונים דקדמונים כמעת מימי הבית כמקובל בידינו שכל מנהגותינו בעניני התפלות מימי חרבן בית ראשון, ולזה תמצא שכל יופיו הדרו ונעמו של מנהג זה קלסיה אביר ישראל הרמב"ם וכו…”[24].

2) הרמב"ם כותב בהלכות תפלה (א,ד) – "…וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם י"ח ברכות על הסדר…”. ובהלכות ברכות (א,ה) כותב – “ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה”.

לכן, בודאי שהרמב"ם תר בזמנו ובדק את הנוסחים הרבים השונים שהיו בזמנו וקבע בחיבורו את הנוסח העתיק והמקורי ביותר שלפי דעתו הוא נוסח אנשי כנה"ג ולא חלו בו ידי הגאונים וחכמי הדורות.

לגבי הראיה הראשונה, ההקשר בדברי מהרי"ץ הם לגבי מנהג ה"קירוי" של ההלל ולא לגבי נוסח של טקסט מסויים. שנית, הרמב"ם משבח את המנהג הזה אבל אינו מזכיר שם את התימנים. אפילו אם נאמר שהרמב"ם התכוון לתימנים בהזכירו את המנהג הזה, הרי עכ"פ זה לא קשור לנוסח של ההלל, של התפילה, אלא לדרך אמירתו. ולכן מהרי"ץ כותב "שכל מנהגותינו בעניני התפלות מימי חרבן בית ראשון" ולא דיבר על הנוסח.

בנוסף לכך, מהרי"ץ כותב[25] לגבי המנהג להתפלל תפילת מוסף של ראש השנה תפילה אחת (לחש וחזרת הש"ץ ביחד), שהוא "מנהג קדמונים דקדמונים כמעט מימות החרבן, כמקובל בידינו מנהגי אבותינו…”. ברור אם כן שמהרי"ץ התכוון למנהגי התפילה ובית הכנסת, ולא לנוסח התפילה עצמו.

לגבי הראיה השנייה שהביא הרב קאפח, יש לציין שאין לנו כיום שום כתב יד של תכלאל מלפני המאה ה-14, וידוע שהרמב"ם חי במאה ה–12. ולכן אין לנו שום דרך לדעת בוודאות איזה נוסח התפללו יהודי תימן לפני בואו של הרמב"ם. מאידך, ישנם קטעי גניזה עתיקים מאוד שדומים לנוסח של הרמב"ם. לפנינו דוגמא אחת מהגניזה הקהירית:

"יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא דיברא כרעותיה ימליך מלכותיה ויצמח פורקניה יקריב משיחיה ויפרוק עמיה ברחמתיה בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא בזמן קריב  < רווח > אמן יהי שמיה רבה מברך לעלמא ולעלמי עלמיא < רווח > יתברך ישתבח יתפאר יתרומם יתנשא יתעלה יתהדר ויתהלל שמיה דקושא בריך הוא לעילא לעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא נחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן < רווח > תתקבל צלותנא ותתעביד בעותנא ויעבד צלותהון ובעותהון עמיה דכל בית ישראל קדם אבונא אלה די בשמיא ואמרו אמן < רווח > יהוי שלמא רבה ורוחא ופורקנא וסייעתא ואסותא מן שמיא עלינן ועליכון ועל כל קהליהון דישראל ואמרו אמן < רווח > עשה שלום במרומיו הוא ברחמיו הרבים ובחסדיו הגדולים יעשה שלום עלינו ועליכם ועל כל עמו בית ישראל לקיים ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום."

בקטע זה נמצאות שתי התבניות "ויפרוק עמיה" ו"לעילא לעילא" שאומרים התימנים כל השנה בקדיש. זה מוכיח שלא רק התימנים נהגו לומר את המילים הללו.

ראייה נוספת אפשר למצוא בסידורו של רבינו שלמה בן נתן[26]. שם הוא מזכיר אין ספור פעמים גאונים רבים עד זמנו של הרי"ף, אבל אינו מזכיר את הרמב"ם אפילו פעם אחת. אין ספק שלא ראה את חיבוריו של הרמב"ם. יש הרבה דימויים בסידורו לנוסח של התימנים וגם קטעים מסוימים שדומים לנוסח הספרדים. להלן מספר דוגמאות מסידורו שנמצאים גם ברמב”ם וגם בתכלאלים קדומים:

-"ויפרוק עמיה"

-"לעילא לעילא"

-“והתקנת מאורות לשמח עולמך"[27] (ברכת יוצר אור)

-"אמת ויציב, נכון וקים, ישר ונאמן…”

-“על אבותינו עלינו"

-"מביא גואל לבני בניהם, מלך רחמן מושיע ומגן"

-“ברך עלינו"[28]

-"למשומדים”

-אין "עושה שלום" אחרי שמונה עשרה[29]

-“ה' צבאות שמו קדוש ישראל"[30]  (ערבית לפני ק"ש)

-“כי היא עטרת ראשנו"[31] (ערבית לפני ק"ש) (כהרמב"ם ולא כנוסח תימן שמוסיפים “ותפארתנו”)

-"מעון הברכות” (ברכה מעין שבע)

-“ברוך שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא כזב ולא מרמה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד”[32] (ברוך שאמר)

-מופיעים פסוקים של קרבנות המוספים במוסף.

-“מלטנו בו מכל צרה…שמחנו בו שמחה שלמה…”[33] (יעלה ויבוא)

-ספירת העומר בארמית ותוספת: “שבעה שבועי שלמי" (מ”ט בעומר)

-בברכת "רחם" של תשעה באב, “…כי אתה ה' באש הצתה"[34]

-"הנח לנו אל יהי צרה ואנחה ביום מנוחתנו"[35]

במיוחד בולטת הקירבה בין נוסח הקדושה בסידורו של רבינו שלמה לזה של הרמב"ם:

ר' שלמה בן נתן רמב"ם
נקדישך ונעריצך, ונשלש לך קדושה משולשת,
ככתוב על ידי נביאך וקרא זה אל-זה ואמר,
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות; מלוא כל-הארץ, כבודו. כבודו והודו וגודלו, מלא עולם; משרתיו שואלים זה אל זה, איה מקום כבודו.
משבחים ואומרים,
ברוך כבוד-ה', ממקומו.  ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו מהרה , כי מחכים אנו לך.  מתי תמלוך בציון, בקרוב בחיינו ובימינו.
תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך, לדור ודור ולנצח נצחים.  ועינינו תראינה במלכות עוזך, כדבר האמור בשירי קודשך על ידי דויד משיח צדקך:  ימלוך ה', לעולם–אלוהייך ציון,
לדור ודור:  הללו-יה.
לדור ודור נגיד גודלך, ולנצח נצחים קדושתך נקדיש; ושבחך אלוהינו מפינו לא ימוש, כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה ה', האל הקדוש.
נקדישך ונעריצך, ונשלש לך קדושה משולשת,
כדבר האמור על ידי נביאך וקרא זה אל-זה ואמר,
קדוש קדוש קדוש ה' צבאות; מלוא כל-הארץ, כבודו. כבודו וגודלו, מלא עולם; ומשרתיו שואלים,
איה מקום כבודו.
משבחים ואומרים,
ברוך כבוד-ה', ממקומו.  ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו, כי מחכים אנו לך.  מתי תמלוך בציון,
בחיינו ובימינו.
תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך, לדור ודור ולנצח נצחים.  ועינינו תראינה במלכות עוזך, כדבר האמור בשירי קודשך על ידי דויד עבדך משיח צדקך:  ימלוך ה', לעולם–אלוהייך ציון, לדור ודור:  הללו-יה.
לדור ודור נגיד גודלך, ולנצח נצחים קדושתך נקדיש; ושבחך אלוהינו מפינו לא ימוש, כי אל מלך גדול וקדוש אתה.  ברוך אתה ה', האל הקדוש.

 

סידורו של רבינו שלמה בן נתן מוכיח למעלה מכל ספק שנוסחאות שונות של התפילה היו קיימות כבר בזמנו של הרמב"ם ולפניו, ובארצות אחרות היה נוסח דומה מאוד לזה של התימנים. אין לנו אמנם כתב יד של תכלאל מלפני זמנו של הרמב"ם כדי לדעת כיצד התפללו התימנים אז ובאיזה נוסח. אבל אין צורך לטעון שהרמב"ם אימץ את הנוסח של התימנים מהסיבה הפשוטה שהיו עוד נוסחים דומים לנוסח הזה בארצות שונות ולאו דווקא (אם בכלל) בתימן. יותר סביר לומר שהקירבה בין נוסח התימנים לנוסחו של הרמב"ם נוצרה לאחר שהתימנים אימצו את עיקר הנוסח שלו ולאו דווקא לפני, כפי שנראה בהמשך.

בהקדמה לסידור "שיח ירושלים"[36] כותב הרב קאפח ז"ל דבר נוסף, “והן זה עתה נודע לי מפי מלומד אומר אמת, דובר צדק ומגיד מישרים, כי עם פתיחת ספריית לנינגראד נתגלה סידור תפילה כתב יד עתיק שנכתב בתימן ועליו חתימת ידו של הרמב"ם ועליו אי אלה הערות בכתב ידו של הרמב"ם ממש. וכבר הזמנתי צילום מכתב יד זה".

ראשית כל נעיר שיוסף טובי כותב[37] שבשיחה בעל פה נתברר לו שהצילום עדיין לא הגיע, וגם ממקורות אחרים הוא לא יכל לאמת מציאותו של כתב יד זה. בכל מקרה, ראיה זו לא מוכיחה כלום, כי זה רק אומר שהרמב"ם ראה סידור תימני דומה לנוסח שלו וחתם עליו לתת את אישורו והסכמתו וכתב עליו הערות. אם כבר, ראייה זו דווקא מבססת את שיטתו של הרב צובירי, שנראה בהמשך, שהתימנים אימצו את נוסח התפילה הכתוב ברמב"ם במשנה תורה.

ראיה נוספת שהרב קאפח מביא היא שהרמב"ם מאוד העריץ את יהודי תימן והיו לו קשרים הדוקים איתם, כפי שידוע מאגרת תימן המפורסמת. אך ראיה זו תמוהה מאוד. הרי היו לרמב"ם קשרים יותר הדוקים עם מסורות גאוני בבל. הר' קאפח כותב עוד – “…שנוסח התפילה קיבל הרמב"ם מיהודי תימן…בהוכחו שהוא טהור ונקי מתיקוני הגאונים ושכלוליהם…” אך כפי שכבר ראינו לעיל, התימנים הוסיפו לתוך נוסח התפילה במשך כל הדורות כמו שעשו שאר קהילות ישראל, וכפי שניסח רס”ג בהקדמה לסידורו:

מה שקורה בזמן הזה משלשה דברים: ההזנחה, וההוספה, וההשמטה, ויש בגללם לחשש לשכחה ולקביעת השינוי, כי בארצות האלה שעברתי בהן ראיתי משלשת הדברים האלה מה שהניעני וקראני להשתדל להפסיקו (והיה זה) דבר מבהיל. כי ממסורת אומתנו בתפילותיה וברכותיה יש דברים שהוזנח שמושם עד שנשכחו ונמחקו לגמרי חוץ מאצל יחידי סגולה, ומהן יש דברים שנוסף עליהם ונשמט מהם אלא שההוספה וההשמטה לא שינו אותן מן המטרות שבשבילן נתקנו. וראיתי לאסוף בספר הזה את התפלות והתשבחות והברכות שיש להן עיקר, בתכונתן הקדומה כפי שהיו צורותיהן לפני הגלות ואחרי כן, ולשימן לסידור. ואוסיף להן מה ששמעתי שנוסף בהן או נשמט מהן לפי ראות עיני אחדים העושים על דעת עצמם אנשי כפר או עיר או פלך או ארץ. ומה שמבטל את הכוונה היסודית אסרתי לומר, ומה שאינו מבטל אותה העירותי בכל זאת שאין בו עיקר מהמסורה”.

דברי רס"ג אלו מחזקים את מה שכתבנו בהקדמה, שלסידור בתקופת הגאונים לא היה נוסח קבוע. ומה עוד, אנו רואים שרס"ג, בדיעבד, נתן הכשר לנוסח מסוים אע"פ שיש בו מן ההוספה וההשמטה. לכן אין תימה שאנו רואים כבר אצל הגאונים והראשונים סידורים שונים זה מזה, פעמים במקצת ופעמים בהרבה.

דעתו של הרב יוסף צובירי ז"ל

הרב צובירי טוען[38] שהתימנים הם שאימצו את נוסח התפילה של הרמב”ם ולא להיפך. לפנינו ראיותיו:

  • הרב צובירי טוען שמעולם לא היה נוסח אחיד ומנהג אחיד כפי שחושבים ההמון. אמנם יהדות תימן שמרה על מסורות עתיקות יומין, אבל מאידך יהדות תימן היתה תמיד כ"כלי מקבל". ידוע לנו על קשרים חזקים שהיו לתימנים עם גאוני בבל. בנוסף, כבר אצל הגאונים היו מחלוקות בענייני התפילות ונוסחותם כפי שמעידים סידורי רב עמרם ורב סעדיה גאון. כמו כן התימנים קיבלו את פסיקתם של רס"ג והרי"ף לפני הרמב"ם. בתקופה יותר מאוחרת הגיעו לתימן ספרי הלכה אחרים כמו הטור, כלבו, אבודרהם, וכמובן גם השולחן ערוך שהצליח לעשות מהפכה בתימן, כידוע.
  • הרב צובירי כותב שהגיעו לידו 8 תכלאלים מהעתיקים ביותר שנכתבו לפני 400-500 שנה, וכמו כן 60 תכלאלים שנכתבו לפני 300 שנה, והוא מגלה שאין שני סידורים שדומים אחד לשני כלל, ואפילו מה שנכתב באותה עיר ובאותה תקופה ע"י אותו לבלר! יש מהם שדומים לנוסח שאמי[39], ויש מהם דומים לנוסח מהרי"ץ (בלדי), ויש מהם לא כזה ולא כזה.
  • לא כל התימנים גלו לתימן בסוף ימי בית ראשון. היו הרבה תימנים שגלו לתימן ממצרים ומבבל. הרב צובירי כותב שבעבר התימנים נקראו בבליים, בגלל שגלו לתימן מבבל כשהתחילה להתגבר דת האיסלאם בארצות המזרח. מכאן אפשר לראות שגלות תימן, כמו שאר הגלויות אינה "סולת נקייה" של מיוחסים אלא ערבוב של גלויות מתקופות שונות, כאשר כל תקופה שמרה מנהגים מסויימים והוסיפה חדשים על הישנים כפי שראינו לעיל שהתימנים היו פתוחים לקבל תפילות חדשות, פיוטים, ומנהגים משאר קהילות ישראל.
  • הרב צובירי כותב שפעם היו קוראים לנוסח הרמב"ם, “תכלאל טבראני" והיום השם הזה כבר נשכח מפי ההמון.
  • סביר מאוד להניח שהתימנים התפללו בנוסח שהיה שגור בפיהם בע"פ או בסידורי הגאונים לפני שהגיע אליהם סידורו של הרמב"ם. וגם כשאמצו את נוסחו, הם שמרו על כמה לשונות תפילה מסויימים כפי שנהגו לפני בואו של הרמב"ם (כמו שראינו לעיל בהבדלים בין הרמב"ם והתכלאלים העתיקים). גם אחרי שקבלו את הרמב"ם כמרא דאתרא, הם המשיכו לשמור על הלכות ומנהגים עתיקים למרות שהרמב"ם פסק אחרת[40]. וכן כשהגיע אליהם סידורם של הספרדים, הם לא נרתעו מלהוסיף ומלשנות כמו שעשו תמיד.

עוד ראיות שהתימנים אימצו את נוסח הרמב”ם

חכם תימני[41] (שאינו ידוע שמו) כתב בספרו, “רסאלה בוסתן אלאזהר", על השינויים שעשה בחתימת ברכת "השכיבנו" בתפילת ערבית,

“ומה שהזכרתם לנו מהגאון העצום מורנו ורבנו משה, שמרו צורו במעלתו, שיאמר, ברוך שומר עמו ישראל, הרי זה טוב מה שסבר בו. ומי חכם לעשות כזאת, רק הוא אשר רוח אלוקים קדושים בו, כי שתיים לאחריה אמרו חכמים ולא שלוש. ואנחנו בזמן שחברנו את סידור התפלות ומעלותיו וחובותיו בלשון חכמים לחלק מהתלמידים, שאלנו את זאת: ובזמן הנסיון שלנו בחיבור הזה הנזכר התגברנו על הספק הזה וסדרנו את הפסוקים אשר אחרי השכיבנו, ולא חתמנו את סופם בברכה, ונעמוד בתפילה. וכאשר הגיענו ספרך מסודר בתיקון הזה אמצנו תיקונו, ותקנו בחבורנו, כי דבריו נראים מדברינו”.

אמנון שלומי[42] כותב שמטבעות הלשון, “שמרו צורו", או "ישמרו צורו", הן מטבעות של ברכה, ומקובל להשתמש בהם לגבי אדם שעדיין בחיים. ע"פ זאת ניתן לקבוע שהרמב"ם היה עדיין בחיים בשעה שכתבו את הדברים. מכאן ראיה נוספת שהתימנים אימצו את נוסח התפילה של הרמב"ם ולא להיפך.

הרב צובירי מזכיר בסידורו אודות תעודה עתיקה מתימן שכתב רב שמריה בן צמח מחכמי תימן הקדמונים שחי בזמן שנשלח והגיע לתימן חיבורו של הרמב"ם, וכך הוא כותב (מתורגם מלשון ערב):

“ומצוה חיובית בלילי פסחים לגמור ההלל ולברך עליו כמו שאמר בעל הלכות גדולות ז"ל…והיה בסדרם של ראשונים כאן בארץ התימן, גומרין ההלל בבית הכנסת בברכה. וכאשר הגיע ספרו של הגאון הגדול רבנו משה בן מימון ישמרו צורו, נהגו מקצת העם להשמיטו, בהוכיחם בראיה שרבנו משה בן מימון לא זכרו, וכשהיה בזה משא ומתן, חזרנו וקיימנו דברי ראשונים כפי שנהגו מאז על פי הגאון בעל הלכות גדולות.”[43]

מכאן רואים שבערב פסח בבית הכנסת היו התימנים מברכים על ההלל. וכשהגיע אליהם ספרו של הרמב"ם, נהגו מקצת העם להשמיט את הברכה. ורק לאחר משא ומתן בנדון, החליטו לחזור למנהג העתיק לברך על ההלל.

נעיר כאן עובדה מעניינת, שהרמב"ן באגרתו לרבני צרפת כותב שהתימנים "היו מזכירים שם הרב בכל קדיש וקדיש: בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון וכו'.”[44] לבד מזה שרואים כאן עד כמה התימנים העריצו את הרמב"ם ונהגו בו כבוד רב לאחר כל הטובה שעשה עמהם, אפשר לראות מזה גם איך שהתימנים עוד בזמן הרמב"ם לא נרתעו מלהוסיף ולהגיה בנוסח התפילה כמו שעשו שאר קהילות ישראל לאורך כל הדורות.

סיכום

המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שהתימנים אכן אימצו את נוסח התפילה של הרמב"ם ולא להיפך. סדר התפילה של עם ישראל עבר הרבה טלטולים בדרכו מאז שחז"ל קבעו את מטבע התפילה ועד ימינו. בזמן חז"ל, הרבה מאוד דברים לא באו לידי הכרעה ברורה ונושאים שונים הושארו כפי שהם וכל מקום המשיך לנהוג כמנהג מקומו. בדורות הראשונים היעדר נוסח כתוב סייע ליצירתן של גרסאות ותבניות תפילה נבדלות. כמו כן כפי שראינו, יהודי תימן וכן שאר העדות הושפעו אחת מהשנייה במנהגי ונוסחי תפילה ופיוטים. לקראת סוף תקופת הראשונים, נוסחי התפילה התחילו להתקבע יותר עקב המצאת הדפוס שגרם לנוסחים מסוימים להתפרסם ולנוסחים אחרים להשתכח.

[1] פיהמ"ש בבא בתרא ג', ג' (מהדו' הרב קאפח)

[2] ראה מאמר —-

[3] הרב עדין שטיינזלץ, “הסידור והתפילה"

[4] הרב עדין שטיינזלץ, “הסידור והתפילה"

[5] תכלאל – תרגום של סידור בתימנית

[6] שיר ריה"ל, מהדורת זמורה, ספר עשירי

[7] המקורות להלן של מהרי"ץ מופיעים כאן: מהרי"ץ, "סידור עץ חיים" ח"א עמ' ט:, ח"ב עמ' ל"ו:, ח"ג עמ' ע"א:

[8] מהרי"ץ הביא את דברי ר' שלמה תעזי שאמר "ומה שלא נמצא בסידורים שלנו ואפילו בספרי הרמב"ם ז"ל כי מרוב הצרות והטלטולים נשתכח.”

[9] פסוקים לפני קריאת מגילת אסתר

[10] ראה יהודה רצהבי, "במעגלות תימן" עמ' 123-144; יהודה רצהבי, "מחזור יהודי תימן לאור הגניזה", בתוך "מסורת הפיוט ב'” עמ' 123-119, תש"ס

[11] הרב עמרם קורח "סערת תימן"

[12] פיהמ"ש ברכות ה, ב

[13] פיהמ"ש ברכות ו, ח

[14] פיהמ"ש ברכות ו, ח

[15]  "הוא שיקרא מאודך כי עניתני עד סוף ההלל כל דבר שתי פעמים" (פיהמ"ש סוכה ג, ט)

[16] "…הוא אומר ברוך הבא וכל העם אומרים בשם ה'…זה הוא המנהג הראשון ובו ראוי לילך, אבל בזמנים אלו ראיתי בכל המקומות מנהגות משונות בקריאתו ובעניית העם ואין אחד מהם דומה לאחר." (הל' מגילה וחנוכה ג', י"ד)

[17] משנה פאה א,א

[18] שו"ת הרמב"ם סי' קפ"ב

[19] הל' תפילה ב', י"ח

[20] שו"ת הרמב"ם סי' רי"ד

[21] הל' מילה ג', ג' (בנוסח כתב יד)

[22] סידור רס"ג עמ' קנ"ב-קנ"ג (מהד' מקיצי נרדמים)

[23] ספר אבודרהם תפלות הפסח

[24] שו"ת פעולת צדיק ח"א סי' מ"ח

[25] פסקי מהרי"ץ – הל' ראש השנה

[26] חי בדורו של רבי יהודה הלוי, לפני הרמב”ם. יש הסוברים שהוא חי בעיראק, ויש אומרים שהוא חי בדרום-מערב מרוקו.

[27] ברמב"ם ובתכלאלים "…לשמח עולם"

[28] ברמב"ם ובתכלאלים "ברכנו"

[29] כרמב"ם ורס"ג, ולא כמו התכלאלים

[30] בברכות ק"ש של ערבית

[31] בברכות ק"ש של ערבית

[32] ברוך שאמר

[33] יעלה ויבוא

[34] כמו התכלאלים ולא כרמב"ם שגורס "יסדתה" ולא "הצתה"

[35] רצה והחליצנו

[36] הרב יוסף קאפח, "סידור שיח ירושלים", תשנ"ה

[37] עמ' 45 – יוסף טובי, “נוסח התפילה של יהודי תימן", בתוך "תימא" ז' עמ' 29-64 , תשס"א

[38] "סידור כנסת הגדולה" ח"א, הקדמה

[39] שאמי – הושפע מנוסח הספרדים ועדות המזרח

[40] הרב קאפח מונה כ-30 מקרים שהתימנים לא פוסקים כמו הרמב"ם

[41] אך יש סוברים שלא היה תימני

[42] אמנון שלומי, “התפתחות התכלאל התימני על רקע התפתחות התפילה בישראל", בתוך "תהודה" 11 , עמ' 50-56, תשמ"ט

[43] סידור כנסת הגדולה ח"ב, עמ' ק"ו

[44] הרמב"ן באגרתו לרבני צרפת, בקובץ תשובות הרמב"ם, אגרות קנאות דף ח'. ראה גם http://www.buchara.org.il שבמסורת הבוכרית הקדומה נהגו לומר בקדיש "..וביומיכון ובחיי ריש גלותא…”