Photo Credit - License: CC0 Public Domain

"עץ חיים היא.." נאמר על התורה או החכמה?

תשאלו אדם דתי על מה נאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה" והוא יענה "התורה". כמובן שהוא יענה כך כי חז"ל דאגו לקשר בין פסוק זה לבין התורה ע"י הזכרתו תדיר בטקסים רבים הקשורים לתורה כגון לפני ואחרי קריאת התורה בבית הכנסת, באירועי שמחת תורה ועוד. אך לקמן נראה שהפסוק הזה בהקשרו בתוך ספר משלי מתייחס לחכמה באופן כללי, ולא באופן ספציפי לתורה. התורה אמנם נכללת בחכמה – התורה שלנו היא תוצאה של הוראת החכמה.

בפרק ג' בספר משלי נאמר:

"אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה:

כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ:  יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ:  אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד:

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם:  עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר:

יְקֹוָק בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה:  בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל:" (משלי פרק ג, יג-כ)

אלוהים כביכול מצווה את האדם "תהיה חכם! אל תהיה טיפש" – זוהי כל התורה כולה. גם הציווי לחברה האנושית בכללותה הוא "תהיו חכמים! אל תהיו טיפשים". שלמה המלך פוסק הלכה מאוד יסודית כאן: תתנהג תמיד ע"פ החכמה, שגם אלוהים בעצמו השתמש בחכמה לברוא את העולם. הרי אלוהים ברא שמים וארץ בחכמה. העולם עובד על פי החכמה, חוקי העולם והחיים הם החכמה, לכן עץ חיים היא, החכמה, למחזיקים בה. אם תלך בדרך החכמה והתבונה, אתה הולך בדרכיו של אלוהים שבהן ברא את העולם. בספר הזוהר נאמר שאלוהים הסתכל באורייתא וברא עלמא, אך הפסוק לעיל אומר שאלוהים "הסתכל" בחכמה וברא עלמא. פרק נוסף במשלי חוזר על יסוד זה:

"הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ:  בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה:  לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה:  אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם:  הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב:  שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים:  כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע:  בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ:  כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת:  קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר:  כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ:  אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא:  יִרְאַת יְקֹוָק שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי:  לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה:  בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק:  בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק:  אֲנִי אהביה אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי:  עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה:  טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר:  בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּךְ בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט:  לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא:

יְקֹוָק קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז:  מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ:  בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם:  בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי:  עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל:  בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם:  בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם:  בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ:  וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת:  מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם:   וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ:  שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל תִּפְרָעוּ:  אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי:  כִּי מֹצְאִי מצאי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְקֹוָק:  וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת:" (משלי פרק ח, א-לו)

ע"י החכמה אלוהים הוציא לפועל את העולם וכל אשר בו. הזכרנו את הרעיון הזה כשדברנו על אינסופיותה של הבריאה המתגלה בחכמתה האין-סופית של היקום. שלמה המלך כאן מתאר את אלוהים "משתעשע" בחכמה "יום יום". זהו הכלי שעל ידו אלוהים פועל בעולם. החכמה היא לא רק האנרגייה של הבריאה אלא יותר מכל היא ה"קוד", שפת התכנות של היקום וכל אשר בו.