Photo Credit: The Master's Seminary, "Torah Scroll in the TMS collection"

ביקורת והשוואה טקסטואלית של התורה

הקדמה: תיאור ארבעת המינים בספר נחמיה המעיד על בעייה שורשית בעריכת התורה

בספר נחמיה מתואר מעמד מיוחד של קריאת התורה בעם ע"י עזרא הסופר והכוהנים, שבה הם "מגלים" את מצוות סוכות,

" וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי:  וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: פ  וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם:  וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד: " (נחמיה פרק ח, יד-יז)

כשאנו מנסים לקרוא את מה שהם קראו בספר התורה שלהם, הפיסקא הכי דומה מופיעה אצלינו בספר ויקרא שבו מוזכר חג הסוכות ומצוות ארבעת המינים, אך ישנם הבדלים חשובים בין התיאור כאן לתיאור בספר נחמיה שבו העם קורא, לכאורה, בספר ויקרא גם:

" וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:  וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ:  בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:  לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: " (ויקרא פרק כג, מ-מג)

ההבדל הכי בולט הוא שבספר ויקרא שלנו נאמר רק לקחת ארבעה מינים ולשמוח איתם. אך בתיאור בספר נחמיה מוזכרים חמישה מינים, שאותם צריכים לקחת כדי לעשות ולבנות את הסוכות.

בחלק זה אנו נדון בשאלות מאוד יסודיות וביקורתיות אך נחוצות כדי להבין נכונה את תהליך כתיבתה ומסירתה של התורה. מהי התורה, מה היא כוללת, מי כתב אותה ומתי, והאם היא עברה שינויים במשך הדורות. כל אלו הינן שאלות יסוד שרבנים ובעיקר חוקרי המקרא דנו בהן במשך מאות שנים ואף יותר, ועד ימינו ממשיכים ללבן את הסוגיות הללו ולחדד את התשובות שניתנות לשאלות אלו. תקצר היריעה מלהביא את כל הדעות במחקר שדנות בנושא זה, אך ננסה להציג בפני הקורא כמות מידע מספקת ודוגמאות רבות אשר יעזרו לקורא לראות תמונה רחבה.

המונח "תורה" כיום, מתייחס לספר בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, ודברים, הנקראים גם חמישה חומשי תורה. "תורה" במובן היותר רחב כוללת גם את הנ"ך (נביאים, כתובים), תושב"ע, וכל ספר אחר שנכתב ברוח התורה. אך אנו עוסקים כאן רק בתורה כמתייחסת לחמישה חומשי תורה, או מה שמכונה "תורת משה".

אנו נערוך כאן ביקורת והשוואה טקסטואלית של התורה. חז"ל קבעו את הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה", אך הם לא עמדו על הסיבה שעומדת מאחוריו. כלל זה בעצם אומר שהתורה לא עברה עריכה, או ליתר דיוק, היא לא עברה עריכה מספקת. חסרון בעריכה ניכר בדוגמאות כגון כפל מקורות (סותרים ולא סותרים), אנכרוניזם/כתיבה מאוחרת, בעיות כתיב/דקדוק, מקורות חסרים/קטועים, ובעיות כלליות של עריכה וסדר.

קשה לומר שבעיות עריכה אלו נכתבו בכוונה תחילה בצורה הזו ע"י מחבר אחד, אלא הן מעידות על פעולת עריכה מאוחרת של מקורות שונים של ספר התורה. בקישורים להלן נציג חלק ניכר מבעיות העריכה בתורה לפי סדר הופעתם בתורה.

ספר בראשית

ספר שמות

ספר ויקרא

ספר במדבר

ספר דברים